שש בש

מהלך המשחק

כל שחקן זורק שתי קוביות ומזיז את האבנים שלו. השחקן מזיז את האבנים שלו עפ"י כל קוביה בנפרד (ולא עפ"י סכומן). השחקן חייב להזיז את האבנים בכל מצב שהמשטח מאפשר לו והוא אינו רשאי לנוע אחורה. כדי לנצח במשחק צריך השחקן להכניס את כל האבנים שלו ליעדו. לאחר שהגיע למצב כזה יכול השחקן להתחיל להוציא את אבניו מחוץ ללוח, צעד מעבר ללוח הוא למעשה משולש 0 או 25 בהתאמה, במידה ולאחר שהתחיל שחקן להוציא את אבניו מחוץ ללוח בוצעה לכידה על אחת מאבניו לא יכול השחקן להוציא אבנים מחוץ ללוח עד אשר תוחזר האבן ליעדו.

כאשר שחקן מבצע לכידה(כמתואר לעיל) על אבן של שחקן יריב, יזרוק השחקן היריב את הקוביות בתורו, בהתאם לתוצאות הקוביות יוכל השחקן להכניס את האבן לבסיסו , הספירה מבוצעת החל מהמשולש הראשון ועד לשישי, כלומר אם יזרוק השחקן 1:3(בקובייה אחת 1 ובקובייה שנייה 3) יוכל להכניס את האבן למשולשים 1 או 3 במידה והוא השחור או משולשים 24 ו22 ללבן. שחקן שלא הצליח לשחרר את חיילו הלכוד, יוותר על תורו. אין הגבלה על מספר החיילים הלכודים.

טכניקה הגנתית במשחק היא לנסות ולהשאיר כמה שפחות אבנים בודדות על המשולשים, מכיוון שאבנים אלו יכולות להילכד ואז הן מתחילות את המסלול שלהן מההתחלה, כלומר מהבסיס.

 

קוביית הכפלה

בשש-בש תחרותי, ובמקומות רבים, משתמשים בקוביית הכפלה, המוסיפה אתגר ועניין למשחק. קוביית ההכפלה משמשת להכפלה (או להכפלות חוזרות) של תוצאת המשחק. בתחילת המשחק קוביית ההכפלה ממוקמת במרכז הלוח, וכל שחקן, בתורו, רשאי להכפיל, דהיינו להכריז כי תוצאת המשחק תזכה בניקוד כפול (למשל "מארס" ייזכה ב-4 נקודות, במקום 2). השחקן השני, המוכפל, רשאי לקבל את ההכפלה, ובמקרה זה קוביית ההכפלה תעבור אליו כאופציה להכפלה חוזרת, או לסרב להכפלה, ולהפסיד את המשחק במקום (השחקן שהציע את ההכפלה יזכה בניקוד של ניצחון בודד כפול ערך קוביית ההכפלה, לפני ההכפלה האחרונה).